החלטה בתיק מ"ת 35152-01-12

החלטתי תינתן בשעה 14:00.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב שבט תשע"ב, 15/02/2012 במעמד הנוכחים.

החלטה

בהמשך להחלטת כב' השופט סטולר מיום 25.1.12 הופנה המשיב לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר שיבחן חלופת מעצר בעניינו.

בקצרה יצוין כי כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, פריצה לרכב, גניבת רכב, החזקת מכשירי פריצה, חבלה במזיד ברכב, היזק בזדון, נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח.

המשיב יליד 1985, לחובתו עבר פלילי מכביד הכולל 10 הרשעות קודמות בעבירות של גניבת רכב ועבירות רכב בכלל, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, נהיגה ללא רישיון, החזקת סכין, הפרעה לשוטר במילוי  תפקידו, איומים, הפרת הוראה חוקית ועבירות סמים.

המשיב ריצה מספר עונשי מאסר בפועל, חלקם לאחר הפעלת מאסרים מותנים וכן תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 12 חודשים שהוטל עליו ביום 17.3.09 בגין עבירות זהות.

המשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו בהיותו אסיר ברישיון.

בהחלטת כב' השופט סטולר נבחנה התשתית הראייתית, לכאורה בעיקר בכל הנוגע לזיהויו של המשיב כמי שנצפה על ידי שוטרים שהיו במקום נטישת הרכב כ - 30 דקות לאחר שהרכב התנגש בחומה והנוסעים או הנוסע בו ברח ממנו.

בהחלטה נקבע כי:

"נוכח העובדה שהמשיב נראה באופן חטוף על ידי השוטרים ונעלם מעיניהם למשך כ - 20, 30 דקות ולאור הסתירות בתיאור נהג הרכב על ידי כל אחד מהשוטרים שרדפו אחריו, לא ניתן לומר אפוא כי אין ראיות לכאורה בהתאם למבחני הפסיקה שצוטטו לעיל כנגד המשיב. יחד עם זאת, נדמה לי כי יש חולשת מה בראיות נגדו".

בהמשך, צוין בהחלטה:

"נקודת המוצא כאן היא, כאמור, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב. עם זאת, לא ניתן לשלול את טענת המשיב כי קיימת חולשה מסוימת בתשתית הראייתית אשר נובעת בעיקר מהיעדרן של ראיות ישירות וחד משמעיות הקושרות את המשיב למעשים המיוחסים לו ובעיקר בשל הבעיות בזיהוי והיעדר כל תמיכה פורנזית לראיות האמורות".

לאור החולשה בעוצמת הראיות כפי שצוין לעיל הופנה המשיב לקבלת תסקיר שירות מבחן.

בבש"פ 5564/11 פלוני נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 8.8.11), נקבע:

"ואכן הפסיקה עמדה זה מכבר על הזיקה בין עוצמת הראיות לבין חלופת מעצר. בהשאלה מתורת הסעדים הזמניים במשפט האזרחי קיימת "מקבילית כוחות" בין עוצמת הראיות לכאורה לבין מידת ההגבלה על חירותו של הנאשם. ככל שעוצמת הראיות קטנה יותר ובחינת חומר החקירה, אפילו בשלב הלכאורי, מעוררת ספקות וסתירות, כך תגדל הנכונות לשחרר לחלופת מעצר. ולהפך, ככל שהראיות לכאורה חזקות וחד משמעיות יותר ובהתקיים שאר התנאים להורות על מעצר כך תקטן הנכונות להסתפק בחלופת מעצר".